יום ראשון, 26 בפברואר 2012

חתמו על עצומה זו

http://www.atzuma.co.il/moshekotler



עקב אי הכללת בריאות הנפש בסל השירותים של הקופות (כמו גם הגריאטריה ובריאות הציבור) נותר מצב אבסורדי ואפילו מקומם.
גופו של האדם מכוסה ומבוטח במסגרת קופת החולים ונפשו מכוסה ומבוטחת במסגרת המדינה ומחוץ לסל השירותים בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

הגיעה העת לבנות את הגשר ולהיות כמו כל מדינה מתוקנת !
בריאות הנפש לסל הבריאות ועכשיו!

גופנו – בקופה נפשנו – במדינה


יום רביעי, 15 בפברואר 2012

גופנו – בקופה נפשנו – במדינה

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, הדואליות והאחדות של הגוף והנפש הינם מאבני הבוחן של תפיסת האדם השלם.

בבחינת המושג בעדשת הרפואה, הרי ברור ונהיר לכל בר בי רב כי הגוף והנפש חד הם וכי תלאובות הגוף משפיעות על הנפש, ולפיכך, הכאב הנפשי גם ייתן אותותיו בגוף (כל מגוון החולים הפסיכו-סומטיים!!!)

לפיכך לא ניתן להפריד את ישויות הגוף והנפש והגישה לאדם בכללותו ולחולה בפרט חייבת להיות כוללנית והוליסטית.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995) יצר אנומליה בתחום הרצף והשלמות של קונצפט הגוף – נפש.

עקב אי הכללת בריאות הנפש בסל השירותים של הקופות (כמו גם הגריאטריה ובריאות הציבור) נותר מצב אבסורדי ואפילו מקומם.
גופו של האדם מכוסה ומבוטח במסגרת קופת החולים ונפשו מכוסה ומבוטחת במסגרת המדינה ומחוץ לסל השירותים בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

הפרדה מלאכותית זו פוגמת אנושות בטיפול בפרט בחולי ומצוקה וגורמת לבזבוז משאבים ובדיקות מיותרות נוכח הגישה המפרידה והלא הוליסטית.

כבר קרוב ל – 2 עשורים אנו מנסים להביא לאחדות הנדרשת ולהעביר את בריאות הנפש לסל הבריאות שבמסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי ממגוון גורמים ואינטרסים מורכבים מונעים זאת והמהלך עולה כל פעם מחדש על שירטון.... והנפגע העיקרי הוא החולה.

הגיעה העת לבנות את הגשר ולהיות כמו כל מדינה מתוקנת !

חתמו על העצומה ואולי נצליח לשנות זאת

יום שבת, 11 בפברואר 2012

השיגעון בעידן התבונה – יחסי מטפל-מטופל

השיגעון בעידן התבונה – יחסי מטפל-מטופל
מתוך הקורס: 'ספרות ורפואה' של אוניברסיטת תל-אביב.
משתתפים: הסופר ניר ברעם, פרופ' משה קוטלר וד"ר לימור שריר

יום שישי, 10 בפברואר 2012

מי מעכב ומתנגד לרפורמה בבריאות הנפש, ומדוע?


קבוצה של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שהתאגדה תחת הכותרת "רפורמה מיטיבה", טוענת גם היא, שהרפורמה הנוכחית נועדה לכישלון - הן בשל היעדר תקצוב, הן בשל החשש לדחיפת המקצוע לגישה של רווחיות ולא של חמלה, והן בשל הצורך באבחון מחלה כדי לתת טיפול.
"לקרוא להעברה לקופת חולים הפרטה, זו הטעיה. זו לא הפרטה", אומר פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. "הקופות הן גופים לא ממשלתיים אבל ציבוריים, והם מתמחים במתן שירותי רפואה בקהילה. לעומת זאת, להשאיר את זה בידי המדינה? זו פנטזיה שלא תתממש. עד היום לא הוכח שזה בידיים טובות".
קוטלר מוסיף, כי "אין רפואה שאין בה אינטרסים כלכליים. להשתמש בתירוץ שזה לא מצוין אז לא נעביר את זה, זה מותיר בעינו את המצב הנוראי הנוכחי. סקרים אפידמיולוגיים מראים, כי תוך כעשור כמעט כל אדם שני בארץ יצטרך טיפול נפשי. אנחנו לא ערוכים לזה בכלל".
ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה מבית החולים שיבא בתל השומר, דווקא מבין את הטענות הללו, ואומר: "נכון, קופות החולים נמצאות תחת לחץ להתייעל, לקצר תורים, למכור תרופות. כל השיקולים הללו קיימים גם בתחום בריאות הגוף, ובכל זאת המערכת מתפקדת".
מוניץ: "עוד לא השתכנעתי שיותר תרופות זה רע. גם היום 90% מהמטופלים מקבלים תרופות".
קוטלר, שתומך ברפורמה, חושש שאולי לחלק מהפסיכולוגים המתנגדים לרפורמה יש גם אינטרסים זרים. "השיטה הקיימת דוחפת את המטופלים לרפואה הפרטית. רוב הפסיכיאטרים שעובדים בשירות הציבורי בחצי משרה, ביתר הזמן מטפלים פרטי".
"יש ניגוד אינטרסים מובהק בכך שהם מתנגדים לרפורמה", אומר גם שמיר. "זה כמו לבקש מעובדי חברת החשמל לקבוע את מחיר וזמינות החשמל".
מה יקרה ביום שאחרי
משרד הבריאות כבר הסכים להקצות כ-400 מיליון שקל לרפורמה. "הקופות מבקשות בערך 500-700 מיליון שקל, ואני מבין שיש נכונות לתת", אומר קוטלר. אם כך, נראה שיש אפשרות ריאלית להגעה להסדר.
לוינסקי: "גם כשזה יקרה, זה לא יהיה מחר בבוקר. הקופות פשוט לא יכולות לקבל את כל המטופלים".
אופן יישום הרפורמה גם הוא לא ברור בינתיים. בעבר, עם התלהטות הדיבורים על הרפורמה, פוטרו עובדי המרפאות הממשלתיות בצפון, אך כשלא מומש האיום, הפיטורים בוטלו.
"אין תכניות כאלה", אומר מוניץ. "אנחנו ממש לא רוצים לפרק אתה מרפאות הקיימות, אלא רק לבנות על גביהן".
עוד הוא מוסיף, כי "יש לנו תכנית מגירה. אנחנו יודעים איפה חסרים שירותים ואילו שירותים חסרים. חלקם שירותים שבכלל אין במדינה. יותר פסיכיאטרים לילד. פסיכיאטרים דוברי ערבית. לכן, חלק מהותי מהעברת הרפורמה הוא לדרוש שלא נקבל עלינו את כל האחריות באופן מידי מחר בבוקר".
עד שתעבור הרפורמה בבריאות הנפש, ומניסיון העבר, זה יכול לקחת קצת זמן. בפני הצרכנים הפוטנציאלים פרושות מגוון אופציות לקבלת טיפול נפשי.
הטיפול היחיד המסובסד במלואו על-ידי המדינה, הוא זה שניתן על-ידי הקליניקות הפרטיות, אך גם קופות החולים מעניקות טיפול מסובסד דרך הביטוחים המשלימים - כל קופה ורמת הטיפול שלה.
כמו-כן, שירותי שיקום לאחר פגיעה נפשית, ניתנים על-ידי משרד הרווחה, בתקציב של 400 מיליון שקל.
ד"ר ירדן לוינסקי כתב את "המדריך המעשי לטיפול בדיכאון ובחרדה", אשר מופיע באתר Goodays.co.il, שמפעילה חברת לונדבק. המדריך כולל הסבר לגבי כל מסלולי הטיפול האפשריים, אנשי המקצוע הרלוונטיים ושיטות השיפוי.
גולף אקסטרים: כיסא גולף שמעמיד נכים על הרגליים
ספורט נכים הוא דרך נהדרת לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של הנכים. ענפי ספורט הנכים הם היום כה אינטנסיביים ותחרותיים, שיש משתתפים בריאים שבוחרים להשתתף בהם גם בשביל האתגר, ולא רק כדי לעזור להשלים קבוצה.
בעוד קרטינג או כדורסל על כיסאות גלגלים הם ענפי ספורט מתבקשים לנכים גם על כיסאות גלגלים, הרי שגולף נראה על פניו כבחירה לא סבירה. חלק נכבד מהטכניקה קשורה בעמידה. והנה, הומצא עבור חובבי הגולף הנכים כיסא גלגלים שיכול להפוך גם למתקן שיאפשר משחק גולף בעמידה. המתקן - ParaGolfer - מיוצר על ידי חברת Otto Beck, יצרנית מוצרי תמיכה למשותקים, ומיובא לישראל על-ידי חברת כימטק.
השחקן שולט בכיסא באמצעות ג'ויסטיק, ובלחיצת כפתור יכול לגרום לכיסא למשוך אותו לעמידה. או אז הוא ממקם את עצמו ביחס לכדור וחובט, כמו כל שחקן שאיננו משותק. הרעיון הוא, שלא תידרש כלל קבוצת גולף נכים - אלא ששחקנים נכים עם המתקן יוכלו להשתתף בכל תחרות גולף רגילה. אתגר נוסף עליו התגברה החברה כדי להגיע הזה הוא, כיצד לנוע על הדשא מבלי להשאיר סימנים.
בישראל פועלות שתי חברות המפתחות כיסאות גלגלים שיכולים לאפשר תנועה בעמידה - ארגו ו-Walkcare, אך המוצרים שלהן נועדו לשמש בכל חיי היומיום, ולכן פיתוחם מורכב יותר. המוצר של אוטו בק הולך רק חלק מן הדרך, וסביר להניח שבעתיד נראה פיתוחים דומים בענפי ספורט אחרים.
לכתבה המלאה לחץ כאן

יום חמישי, 9 בפברואר 2012


פרופ' משה קוטלר
בוגר בית הספר לרפואה האונ' העברית והדסה בירושלים, בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה ישראל וארה"ב.

מנהל המרכזים לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה - מב"ן שב"ס, פרופ' מן המניין בפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה אוניברסיטת תל-אביב ומשנה לדקאן (לחינוך רפואי) בפקולטה לרפואה, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, יו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות והיו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה בישראל.

בעבר כהן כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל (אל"מ במילואים), כמנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע, סגן דקאן בביה"ס לרפואה באוניברסיטת בן- גוריון וראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטאות בן גוריון בנגב ותל-אביב.